הצעת בית המשפט בתיק ת"א 28056-07-11 - פסקדין

הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים. גבר כבן 42. היה כבן 34 במועד התאונה מיום 21/12/05. ת.ד בעבודה, ברכב המעביד. נכות רפואית ע"י וע"ר מל"ל= 20%. בברך. הופעלה תק' 15. א"כ עד 2/08 אך במהלך 2007 אובחן כחולה בלימפומה. טוען כי החלים לאחר טיפולים שגרמו גם להפרעות קצב שחלפו לטענתו. פנה לנ"כ והוכר כנכה 100%. בחר בקצבת נ"כ על פני קצבת נ"ע. לא הוצג לפני תיק נ"כ. על פי הנטען- מדובר לפחות בלימפומה, דכאון, הפרעות הקצב והנכות בברך פרי התאונה). לפני התאונה עבד כנהג. שכר רבע שנתי כ- 33,000 ש"ח ברוטו. פריטי הנזק שדורש בתחשיבו:L כאב וסבל (חישובו נערך בשוגג כנראה על פי 30% במקום 20% ), הפסדי שכר מלאים לעבר, פגיעה בכושר ההשתכרות באופן מלא, הוצאות רפואיות וניידות לעבר, הוצאות רפואיות לעתיד.

אין בידי לקבל את הטענה כי נפלט לחלוטין משוק העבודה עקב התאונה אך יש לקחת בחשבון נכות תפקודית, לפחות בדומה לנכות הרפואית, למשך 35 ש' השתכרות (מ.ה 260). אני ערה לטענות בדבר בעיותיו הרפואיות, כאשר- אם החלים כטענתו, ואני מאחלת לו בכל לב שאכן כך, הרי שיכול לחזור למעגל העבודה עם הנכות בברכו. אם חלילה טרם החלים- עדיין, יש לנכות האורתופדית תרומה מסויימת לקושי בהשתלבות במעגל העבודה. לתהפוכות הרפואיות שעבר, יש השלכה בבואנו להעריך את הפסדי העבר. אשר להוצאות רפואיות- לקחתי בחשבון סכום מסויים מעבר למל"ל. כך גם לענין הניידות.

על יסוד כל המצוי לפני בשלב זה, לאחר ששקלתי ושללתי את הנתונים,- אני מעריכה את נזקו של התובע בגין התאונה בסך של 1,050,000 ש"ח נטו. מסכום זה ינוכה שווי תקבולי המל"ל הרלבנטיים בלבד לנכותו בברך. ליתרה יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל ואגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הצעתי אינה מחייבת כמובן את מי מהצדדים אך גם לא את בית-המשפט.  אציין עם זאת, כי היא מועלית לאחר מחשבה רבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני בשלב זה ויש בה לטעמי כדי להוות קניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לשלב זה של הדיון.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים- בפקס. מועד הדיון - עומד בעינו.

ניתנה היום, י"ד ניסן תשע"ג, 25 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.